אם שמעתם בעבר את המושג ADD והיום אתם שומעים בעיקר ADHD, אתם לא טועים. בעבר נהגו להבחין בין ADD לבין ADHD, אך כיום ההגדרה המקצועית השתנתה. לפי ספר האבחנות הפסיכיאטרי DSM, המונח ADD כבר אינו נמצא בשימוש רשמי, וכל מופעי הפרעת הקשב והריכוז נכללים תחת המושג ADHD – עם תתי-סוגים שונים.
המשמעות היא שלא מדובר בהפרעות שונות, אלא בדרכים שונות שבהן הפרעת קשב וריכוז יכולה לבוא לידי ביטוי.
מהו ספר האבחנות DSM?
DSM הוא ספר האבחנות הרשמי של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, המשמש אנשי מקצוע ברחבי העולם לצורך אבחון מצבים נפשיים, התפתחותיים ונוירולוגיים.
במהלך השנים הספר מתעדכן בהתאם למחקרים חדשים ולהבנה מתקדמת יותר של תפקוד המוח.
אחד השינויים המשמעותיים בתחום הקשב והריכוז היה המעבר מההבחנה בין ADD ל-ADHD למודל רחב יותר של ADHD עם מופעים שונים.
מה היה ADD?
ADD היה המונח שבו השתמשו בעבר כדי לתאר אנשים שסבלו בעיקר מקשיי קשב וריכוז ללא היפראקטיביות משמעותית.
ילדים ומבוגרים אלו התקשו:
- להתרכז לאורך זמן
- להתארגן
- לעקוב אחרי הוראות
- לסיים משימות
- לשמור על רצף מחשבתי
לרוב הם לא בלטו בהתנהגות מפריעה ולכן פעמים רבות אובחנו מאוחר יותר.
למה הפסיקו להשתמש במונח ADD?
מחקרים הראו שמדובר באותה הפרעה נוירו-התפתחותית, גם כאשר ההיפראקטיביות אינה בולטת.
לכן החל מ-DSM-5 ההגדרה הרשמית היא ADHD בלבד.
במקום לדבר על שתי הפרעות שונות, אנשי המקצוע מתייחסים כיום לשלושה מופעים מרכזיים.
מופע | מאפיינים מרכזיים |
ADHD עם דומיננטיות של קשיי קשב | מוסחות, שכחנות, קושי בהתארגנות |
ADHD עם דומיננטיות של היפראקטיביות ואימפולסיביות | תנועתיות, חוסר שקט, קושי להמתין |
ADHD משולב | שילוב של שני סוגי התסמינים |
למעשה, מי שבעבר היה מאובחן כ-ADD מאובחן כיום בדרך כלל כ-ADHD עם דומיננטיות של קשיי קשב.
למה חשוב להבין את ההבדל?
הטעות הנפוצה ביותר היא לחשוב שהפרעת קשב וריכוז נראית תמיד כמו ילד שקם מהכיסא ומפריע בכיתה.
בפועל, ילדים רבים עם ADHD דווקא נראים שקטים.
הם עשויים:
- לחלום בהקיץ
- לשכוח משימות
- לאבד ציוד
- להתקשות בהתארגנות
- לדחות משימות שוב ושוב
במקרים רבים הם נתפסים כעצלנים, לא מסודרים או חסרי מוטיבציה, כאשר בפועל מדובר בקושי נוירולוגי המשפיע על התפקוד.
מה הקשר בין ADHD לתפקודים ניהוליים?
המחקר המודרני בתחום הקשב מתמקד פחות ביכולת “לשבת בשקט” ויותר בתפקודים ניהוליים.
אלו המיומנויות שמאפשרות לנו:
- לתכנן
- להתארגן
- לנהל זמן
- להתמיד במשימה
- לווסת רגשות
- לעבור בין משימות
- לשלוט בדחפים
לכן ילדים, בני נוער ומבוגרים עם ADHD עשויים לדעת בדיוק מה צריך לעשות, אך להתקשות מאוד לבצע בפועל.
מה השתנה בגישה לטיפול ולהתערבות?
בעבר ההתמקדות הייתה בעיקר בשאלה האם הילד קשוב או לא.
כיום ההסתכלות רחבה יותר.
אנשי מקצוע בוחנים:
- תפקודים ניהוליים
- הרגלי למידה
- ויסות רגשי
- מוטיבציה
- ארגון והתארגנות
- כישורים חברתיים
- אסטרטגיות למידה
לכן ההתערבות המודרנית משלבת פעמים רבות בין אבחון, אימון, הוראה מתקנת, פיתוח הרגלים ועבודה על מיומנויות חיים.
מדוע אנשי חינוך זקוקים להבנה רחבה יותר של ADHD?
מי שעובד עם ילדים המתמודדים עם קשיי קשב וריכוז פוגש הרבה יותר מאשר קושי להתרכז.
לעיתים מדובר בקשיים בלמידה, בתפקוד, בהתארגנות, בוויסות רגשי ובתחושת המסוגלות.
לכן אנשי מקצוע רבים בוחרים כיום לרכוש הכשרה רחבה יותר המשלבת:
- הבנת הפרעות קשב וריכוז
- אסטרטגיות אימוניות
- הוראה מתקנת
- אבחון דידקטי
- פיתוח תפקודים ניהוליים
גישה זו מאפשרת לראות את התמונה השלמה ולא רק סימפטום אחד מתוך מכלול רחב יותר.
להבין את הקשב מעבר לאבחנה
המעבר מ-ADD ל-ADHD אינו רק שינוי בשם. הוא משקף שינוי עמוק בהבנה של הפרעת הקשב והריכוז. כיום ברור יותר שמדובר במערכת מורכבת של קשיים בתפקוד, בהתארגנות, בוויסות ובהוצאה לפועל של יכולות.
למי שמעוניין לעבוד עם ילדים, בני נוער ומבוגרים המתמודדים עם ADHD, חשוב להכיר לא רק את האבחנה עצמה, אלא גם את הכלים המעשיים להתמודדות. במרכז להכשרה חינוכית ניתן ללמוד מגוון מסלולים בתחומי קשב וריכוז, קורס ADHD, הוראה מתקנת ואבחון דידקטי, המעניקים הסתכלות רחבה על עולם הקשב, התפקוד והלמידה.
שאלות ותשובות
האם ADD עדיין קיים כאבחנה רשמית?
לא. כיום המונח הרשמי הוא ADHD בלבד.
אז למה אנשים עדיין משתמשים במונח ADD?
בעיקר מתוך הרגל. רבים אובחנו בעבר תחת ההגדרה הישנה וממשיכים להשתמש בה.
האם ADHD תמיד כולל היפראקטיביות?
לא. יש אנשים עם ADHD שהביטוי המרכזי אצלם הוא קשיי קשב והתארגנות.
האם מבוגרים יכולים להיות מאובחנים עם ADHD?
כן. רבים מאובחנים רק בגיל מבוגר לאחר שנים של קשיים בתפקוד, בלימודים או בעבודה.
האם ADHD משפיע רק על הלמידה?
לא. ההשפעה יכולה לבוא לידי ביטוי גם בניהול זמן, ארגון, יחסים חברתיים, ויסות רגשי ותפקוד יומיומי.
האם ניתן לפתח מיומנויות שיסייעו להתמודדות?
כן. לצד טיפולים רפואיים במידת הצורך, קיימות גישות רבות המתמקדות בפיתוח תפקודים ניהוליים, הרגלים ואסטרטגיות התמודדות.