קורס אימון ADHD מתייחס בין היתר למצבים שבהם אדם יודע מה הוא צריך לעשות, מבין את המשימה ואפילו רוצה לבצע אותה, אבל עדיין מתקשה להתחיל, להתארגן או לשמור על רצף עד לסיום. לכן העבודה אינה מסתכמת במתן הוראות או בהסבר נוסף. היא כוללת גם ניסיון להבין מה מפריע לעבור מכוונה לפעולה ואילו דרכי עבודה יכולות לסייע בהתמודדות.
הפער הזה יכול להיות משמעותי גם בעבודה עם ילדים ובני נוער. תלמיד עשוי לדעת שעליו להכין שיעורים, לסדר את התיק או להתחיל להתכונן למבחן, אך הידיעה לבדה אינה תמיד מביאה לביצוע. תכנון, ארגון, ניהול זמן, שמירה על רצף והתחלת פעולה קשורים בין היתר לעולם התפקודים הניהוליים, תחום שמופיע גם בתוכנית הקורס.
לדעת מה צריך לעשות זו רק נקודת ההתחלה
כשילד אומר “אני יודע שצריך לעשות את זה”, קל לחשוב שהבעיה היא רק ברצון או במוטיבציה.
אבל ביצוע משימה דורש רצף של פעולות: להבין מה נדרש, לבחור מאיפה להתחיל, לארגן את החומרים, לשמור את המטרה מול העיניים, להתמודד עם הסחות ולהמשיך גם כאשר המשימה אינה מעניינת או קלה.
לכן השאלה החשובה אינה רק האם הילד יודע מה עליו לעשות.
כדאי לשאול גם:
- איפה בדיוק הוא נתקע?
- האם קשה לו להתחיל?
- האם הוא מתחיל אבל עובר במהירות לדבר אחר?
- האם המשימה גדולה או לא ברורה?
- האם הוא מתקשה להעריך כמה זמן היא תדרוש?
- האם יש תנאים שבהם הוא דווקא מצליח לבצע אותה?
המעבר משאלה כללית כמו “למה הוא לא עושה?” לשאלה ממוקדת יותר יכול לעזור להבין טוב יותר את דפוס ההתנהלות.
איך קורס אימון ADHD מתייחס לנקודת התקיעות?
אותה התנהגות יכולה להיראות דומה מבחוץ ולהיווצר מסיבות שונות.
ילד אחד יכול להתקשות לפרק משימה גדולה לשלבים. ילד אחר מבין בדיוק מה עליו לעשות אך מתקשה להתחיל. אצל תלמיד אחר נקודת הקושי מופיעה דווקא לאחר כמה דקות, כשהוא מתקשה לשמור על רצף.
במסגרת קורס אימון ADHD במרכז להכשרה חינוכית נלמדים בין היתר זיהוי פרופיל מתאמן, אינטייק, בניית תוכנית התערבות, פונקציות ניהוליות, כלי אימון והרגלי למידה לילדים עם קשיי קשב וריכוז.
המטרה היא לא להסתפק בהתנהגות שרואים מבחוץ, אלא ללמוד לבחון בצורה מסודרת יותר את מאפייני המתאמן ואת דפוסי ההתנהלות שלו.
למה פירוק משימה יכול לעזור להתחיל?
המשפט “תכין שיעורי בית” נשמע פשוט, אבל בפועל הוא כולל הרבה פעולות קטנות.
צריך לבדוק מה הוגש, לבחור מקצוע, למצוא מחברת, לקרוא את ההוראה, להחליט מאיפה מתחילים ורק אז לבצע.
כאשר כל הרצף הזה נתפס כמשימה אחת גדולה, נקודת ההתחלה יכולה להפוך למורכבת.
אחת מדרכי העבודה האפשריות היא להפוך יעד כללי לצעד ברור יותר:
- במקום “ללמוד למבחן”, לבחור נושא ראשון ללמידה.
- במקום “לסדר את החדר”, להגדיר פעולה ראשונה אחת.
- במקום “להתחיל את העבודה”, להחליט מהו החלק הראשון שצריך להכין.
- במקום “להיות מסודר יותר”, לבחור התנהגות מוגדרת שרוצים לתרגל.
הכוונה אינה לעשות את המשימה עבור הילד, אלא לעזור להפוך אותה למשהו שניתן להתחיל ממנו.
לפעמים הקושי נמצא בניהול הזמן
גם כאשר ברור מה צריך לעשות, עדיין צריך להחליט מתי עושים את זה.
“תעשה אחר כך” אינו תכנון מדויק. צריך להבין מתי מתחילים, מה קודם למה, כמה זמן מקדישים למשימה ומה קורה כאשר משהו משתנה.
ניהול זמן אינו נפרד בהכרח מהיכולת לבצע. תלמיד יכול להבין היטב את המשימה אבל לדחות אותה שוב ושוב משום שאין נקודת התחלה מוגדרת.
לכן בתהליך אימוני אפשר לבחון גם את המעטפת שסביב המשימה:
- מתי היא אמורה להתבצע?
- האם הזמן מוגדר?
- אילו הסחות קיימות?
- האם החומרים זמינים?
- האם יש סדר פעולות ברור?
- מה עזר בעבר במצב דומה?
כך עוברים מהנחיה כללית לתהליך שאפשר לבחון ולשפר.
מה הקשר בין מוטיבציה לבין ביצוע?
כאשר משימה אינה מתבצעת, קל להגיע למסקנה שחסרה מוטיבציה.
אבל לפני שמחליטים ש”הוא פשוט לא רוצה”, כדאי לבדוק מה מקשה על המשימה.
האם היא ארוכה מדי? האם הוא אינו יודע כיצד להתחיל? האם המטרה רחוקה? האם היו בעבר חוויות של קושי? האם קיימות הסחות רבות? האם קשה לשמור על מאמץ לאורך זמן?
בתוכנית קורס אימון ADHD של המרכז נכללים בין היתר בניית פרופיל מתאמן, פונקציות ניהוליות, התאמת כלי אימון והרגלי למידה. ההסתכלות הזו מאפשרת לבחון את דפוס ההתנהלות הספציפי במקום להסתפק בהסבר אחד שמתאים לכאורה לכולם.
לא כל אדם עם ADHD מתמודד באותה דרך
ADHD יכול להתבטא בדרכים שונות, ולכן אין לצפות שכל ילד, נער או מבוגר יציגו אותו דפוס.
גם כאשר שני ילדים מתקשים בהשלמת משימות, נקודת הקושי אינה בהכרח זהה.
אצל אחד הקושי יכול להיות בהתארגנות, אצל אחר בתחילת הפעולה ואצל אחר בהתמדה.
לכן כדאי לבדוק:
- באילו משימות מופיעה התקיעות?
- באיזה שלב היא מתחילה?
- באילו מצבים אותו אדם דווקא מצליח?
- מה שונה בין המצבים?
- אילו הרגלים כבר קיימים?
- אילו כלים נוסו בעבר?
המטרה היא לזהות דפוס ולא לבנות פתרון רק לפי התווית ADHD.
איך הופכים הצלחה חד פעמית להרגל?
גם כאשר מוצאים דרך שעזרה להתחיל משימה, נשארת שאלה חשובה: האם ניתן להשתמש בה שוב?
ביצוע מוצלח פעם אחת עדיין אינו הרגל.
לכן חלק מהעבודה יכול להתמקד בתהליך שחוזר על עצמו: לזהות מצב, לבחור דרך פעולה, לנסות אותה, לבדוק מה עבד ולבצע התאמות.
בקורס של המרכז מוקדשת יחידה להרגלי למידה לילדים עם קשיי קשב וריכוז, לצד אינטייק, תוכנית התערבות וכלים לאימון.
המטרה אינה לצפות שהמתאמן פשוט יזכור בפעם הבאה מה לעשות, אלא ללמוד כיצד לבנות דפוסי עבודה שאפשר לחזור אליהם.
גם הסביבה משפיעה על הדרך שבה משימה מתבצעת
הפער בין ידיעה לביצוע אינו מתקיים בחלל ריק.
אותה משימה יכולה להיות פשוטה יותר בתנאים מסוימים וקשה יותר בתנאים אחרים. הסחות, זמינות החומרים, אופן הצגת המשימה והסביבה שבה היא נעשית יכולים להשפיע על ההתנהלות.
לכן אפשר לבחון לא רק “מה צריך לשנות אצל הילד”, אלא גם איך מארגנים את התנאים סביב הפעולה.
בעמוד הקורס של המרכז מופיעה גם התייחסות להתאמת החלל לאימון קשבי אפקטיבי, כחלק מתכני ההכשרה.
מהו הגבול בין אימון ADHD לבין אבחון?
חשוב להבחין בין תהליך אימוני לבין אבחון של הפרעת קשב.
אימון ADHD אינו קובע האם לאדם יש ADHD. אבחון הפרעת קשב הוא תהליך מקצועי שנמצא באחריות אנשי המקצוע המוסמכים לכך.
לכן גם קושי להתחיל משימות, להתארגן או להתמיד אינו מספיק בפני עצמו כדי להסיק שאדם מתמודד עם ADHD.
האימון מתמקד בעבודה עם דפוסי התנהלות, מטרות וכלים מעשיים במסגרת תפקידו של המאמן, ולא בהחלפת תהליך האבחון המקצועי.
למי שרוצים להעמיק גם בשינוי שחל בהגדרות המקצועיות לאורך השנים, ניתן לקרוא את המאמר שלנו על המעבר מהמונח ADD ל-ADHD.
הפער בין לדעת מה צריך לעשות לבין לבצע בפועל ממחיש מדוע הוראה או הנחיה אינן תמיד כל הסיפור. בתהליך אימוני מנסים לזהות היכן הרצף נקטע, מה מקשה על ההתחלה או ההתמדה ואילו כלים יכולים להתאים לדפוס הספציפי של המתאמן. במקום להישאר עם השאלה “למה הוא לא עושה את זה?”, אפשר לעבור לשאלה מעשית יותר: “מה מקשה עליו לבצע, ומה יכול לעזור לו לעשות את הצעד הבא?”.